רש"י על חולין כ״ד ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין כ״ד ע״ב:ג׳ רש"י על חולין כ״ד ע״ב:ו׳ »

5 תָּנוּ רַבָּנַן: נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ, רָאוּי לֵיעָשׂוֹת שְׁלִיחַ צִיבּוּר, וְלֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּיבָה, וְלִישָּׂא אֶת כַּפָּיו. מֵאֵימָתַי כָּשֵׁר לָעֲבוֹדָה? מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. רַבִּי אוֹמֵר: אוֹמֵר אֲנִי, עַד שֶׁיְּהֵא בֶּן עֶשְׂרִים.

פירוש רש"י על חולין כ״ד ב:ה׳

5 שליח ציבור - לכל צרכיהם לתקוע שופר ולנדות ולמנות פרנס:

6 משיביא שתי שערות - אבל קטן לא דכתיב איש מזרעך כדלקמן:

« רש"י על חולין כ״ד ע״ב:ג׳ רש"י על חולין כ״ד ע״ב:ו׳ »