רש"י על חולין כ״ב ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין כ״ב ע״ב:ד׳ רש"י על חולין כ״ב ע״ב:ו׳ »

5 תָּנוּ רַבָּנַן: יָכוֹל יְהוּ כׇּל הַתּוֹרִים וְכׇל בְּנֵי הַיּוֹנָה כְּשֵׁרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִן הַתּוֹרִים״ – וְלֹא כׇּל הַתּוֹרִים, ״מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה״ – וְלֹא כׇּל בְּנֵי יוֹנָה, פְּרָט לִתְחִילַּת הַצִּיהוּב שֶׁבָּזֶה וְשֶׁבָּזֶה שֶׁפָּסוּל. מֵאֵימָתַי הַתּוֹרִים כְּשֵׁרִים – מִשֶּׁיַּזְהִיבוּ, מֵאֵימָתַי בְּנֵי יוֹנָה פְּסוּלִין – מִשֶּׁיַּצְהִיבוּ.

פירוש רש"י על חולין כ״ב ב:ה׳

5 יכול יהו כל התורים כשרים - משיצאו מכלל קטנות:

6 ויהיו כל בני יונה כשרים - כל זמן שלא באו לכלל גדולים:

7 תחלת הציהוב - כשמתחילין לצהב כנפים שסביבות צוארם פסולים בזה ובזה דיצאו מכלל קטנים ונפסלו מבני יונה ולכלל גדולים לא באו שיוכשרו בתורים:

8 משיזהיבו - שיהא כנפי גופן גדולים ואדומים ומזהיבים כזהב:

9 משיצהיבו - משיתחילו לצהב:

« רש"י על חולין כ״ב ע״ב:ד׳ רש"י על חולין כ״ב ע״ב:ו׳ »