רש"י על חולין כ״ב א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין כ״ב ע״א:ז׳ רש"י על חולין כ״ב ע״א:ט׳ »

1 חולין פתח ↗

חַטַּאת בְּהֵמָה, דְּאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא מִן הַחוּלִּין, מְנָלַן? אָמַר רַב חִסְדָּא, דְּאָמַר קְרָא: ״וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ״ – מִשֶּׁלּוֹ, וְלֹא מִשֶּׁל צִבּוּר, וְלֹא מִשֶּׁל מַעֲשֵׂר.

2 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה משלו ולא משל מעשר. ואפי' לר"י דאמר מעשר ממון הדיוט כו'. נ"ל דאתי בזה ליישב מש"כ התוס' בד"ה כמשפט דלפרו ל"צ מיעוטא דתיפוק לי' דאינו לאכילה וכן הקשו דל"ל כמשפט לעולת העוף. והוא עפ"י מש"כ התוס' ביבמות עג בד"ה נכסי כהן דלמ"ד ממון הדיוט הוא מותר ליקח ממנו מלבוש אף דאינו לאכילה:

1 משלו ולא משל ציבור - מתרומת הלשכה:

2 משלו ולא משל מעשר - דתרי אשר לו כתובים בפרשה ואפילו לרבי יהודה דאמר מעשר ממון הדיוט הוא להכי אתא אשר לו לממעטיה. וביום ובידו הימנית נמי בפר יום הכפורים כתיב כי ביום הזה יכפר וכתיב ביה אצבע וכהונה והזה באצבעו אל פני וגו':

« רש"י על חולין כ״ב ע״א:ז׳ רש"י על חולין כ״ב ע״א:ט׳ »