רש"י על חולין כ׳ ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין כ׳ ע״ב:ו׳ רש"י על חולין כ׳ ע״ב:ח׳ »

7 אָמְרִי: הָתָם מִשּׁוּם דְּלָאו שְׁחִיטָה הִיא כְּלָל. מַאי טַעְמָא? רַב הוּנָא אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחְלִיד, רָבָא אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁהוּא דּוֹרֵס.

פירוש רש"י על חולין כ׳ ב:ז׳

7 שהוא מחליד - לאחר שנתפרקו פרקי העצם ננעץ הסכין תחת העצם לפי שאין העצם מתפשט לכאן ולכאן כדרך שאר בית השחיטה כשחותכין אותו אלא עומד במקומו וכשחותך הסכין תחת העצם הויא לה חלדה:

8 מפני שהוא דורס - ממש ולא מוליך ומביא כדאמרן לעיל חולין דף כ. קוצץ ויורד וזו היא מצותה:

« רש"י על חולין כ׳ ע״ב:ו׳ רש"י על חולין כ׳ ע״ב:ח׳ »