רש"י על חולין כ׳ א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין כ׳ ע״א:א׳ רש"י על חולין כ׳ ע״א:ג׳ »

2 אָמַר רַבִּי יַנַּאי: יְקַבְּלוּ הָרוֹבִין אֶת תְּשׁוּבָתָן, דְּקָתָנֵי: נִמְצָא כָּשֵׁר בִּשְׁחִיטָה – פָּסוּל בִּמְלִיקָה, כָּשֵׁר בִּמְלִיקָה – פָּסוּל בִּשְׁחִיטָה. לְמַעוֹטֵי מַאי? לָאו לְמַעוֹטֵי מַחֲזִיר סִימָנִין לַאֲחוֹרֵי הָעוֹרֶף, דְּלָא?

פירוש רש"י על חולין כ׳ א:ב׳

2 יקבלו הרובין את תשובתן - הנערים בני ר' חייא:

3 למעוטי מאי - אי משום דעורף פסול בשחיטה וכשר למליקה וצואר כשר לשחיטה ופסול במליקה הא תנא ליה:

4 לאו למעוטי חזרת סימנים - דכשר בשחיטה ופסול במליקה ואיידי דתנא כשר בשחיטה ופסול במליקה תנא נמי כשר במליקה פסול בשחיטה:

« רש"י על חולין כ׳ ע״א:א׳ רש"י על חולין כ׳ ע״א:ג׳ »