רש"י על חולין י״ח ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין י״ח ע״ב:ז׳ רש"י על חולין י״ח ע״ב:י׳ »

9 אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: וְהָא רַבָּנַן דַּאֲתוֹ מִמָּחוֹזָא אָמְרִי, אָמַר רַבִּי זֵירָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: מוּגְרֶמֶת כְּשֵׁרָה! אֲמַר לֵיהּ: נַהֲרָא נַהֲרָא וּפְשָׁטֵיהּ.

פירוש רש"י על חולין י״ח ב:ט׳

9 הא רבנן דאתו ממחוזא אמרי אמר רבי זירא משמיה דרב נחמן מוגרמת - דרב ושמואל כשרה ואנו מבבל נהיגין ביה איסורא:

10 נהרא נהרא ופשטיה - כל נהר מתפשט במקום שהוא רגיל שם כלומר כל מקום הולך אחר מנהגו אית דוכתא בבבל דנהיגו כרב ושמואל ואית דוכתא דלא נהיגו כוותייהו:

« רש"י על חולין י״ח ע״ב:ז׳ רש"י על חולין י״ח ע״ב:י׳ »