רש"י על חולין י״ח ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין י״ח ע״א:י״ב רש"י על חולין י״ח ע״ב:ב׳ »

1 הַשּׁוֹחֵט בִּשְׁאָר טַבָּעוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַקִּיפוֹת אֶת כׇּל הַקָּנֶה, הוֹאִיל וּמַקִּיפוֹת אֶת רוֹב הַקָּנֶה – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה, וּמוּגְרֶמֶת פְּסוּלָה. הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס עַל מוּגְרֶמֶת שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה.

פירוש רש"י על חולין י״ח ב:א׳

1 השוחט בשאר הטבעות - כל הקנה או רוב חללו:

2 הואיל ומקיפות את הרוב - להא מילתא נמי אמרינן רובא ככולה לשוויינהו קנה ומקום כשר לשחיטה:

3 ומוגרמת - אפילו רובא בתוך הטבעת ומיעוטא למעלה מטבעת הגדולה. ומילתא באנפי נפשה היא וסתמא היא ורבנן קאמרי לה:

4 על מוגרמת שהיא כשרה - ואפי' כולה למעלה מן הטבעת הגדולה וכי אגמריה רחמנא הגרמה הלכה למשה מסיני משיפוע כובע ולמעלה אגמריה כדלקמן חולין דף יט.. והכי הלכתא דכל עדות הלכתא היא:

« רש"י על חולין י״ח ע״א:י״ב רש"י על חולין י״ח ע״ב:ב׳ »