רש"י על חולין ט״ז א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ט״ז ע״א:ה׳ רש"י על חולין ט״ז ע״א:ז׳ »

6 אָמַר רָבָא: פְּשִׁיטָא לִי, תָּלוּשׁ וּלְבַסּוֹף חִבְּרוֹ לְעִנְיַן עֲבוֹדָה זָרָה הָוֵי תָּלוּשׁ, דְּאָמַר מָר: הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְבַיִת שֶׁלּוֹ אֲסָרוֹ, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ הָוֵי מְחוּבָּר – ״אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים״ וְלֹא הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם.

פירוש רש"י על חולין ט״ז א:ו׳

6 לענין עבודת כוכבים - דקיימא לן ע"ז דף מה: שעובד את ההרים אינן נאסרים ההרים בכך דכתיב את אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם ה"מ הר דמחובר מעיקרו אבל תלוש ולבסוף חברו ומשחברו עבדו נאסר משום לא ידבק בידך:

7 המשתחוה לבית שלו - אבל של חברו אינו יכול לאסור:

« רש"י על חולין ט״ז ע״א:ה׳ רש"י על חולין ט״ז ע״א:ז׳ »