רש"י על חולין י״ד ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין י״ד ע״ב:ח׳ רש"י על חולין י״ד ע״ב:י׳ »

9 אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי דָּמֵי? הָתָם מֵעִיקָּרָא כְּלִי, וְהַשְׁתָּא שֶׁבֶר כְּלִי, וְהָוֵה לֵיהּ נוֹלָד, וְאָסוּר. הָכָא מֵעִיקָּרָא אוּכְלָא, וּלְבַסּוֹף אוֹכֶל, אוּכְלָא דְּאִיפְּרַת הוּא.

פירוש רש"י על חולין י״ד ב:ט׳

9 הכא מעיקרא אוכלא - דע"כ בהמה בחייה לאכילה עומדת כדאוקמינן לעיל דאי לגדל בהמה לרבי יהודה היכי שחטינן בי"ט:

10 דאיפרת - נשבר ונפרש וחבירו בפרק בהמה המקשה לקמן חולין דף עג. חבורי אוכלין כמאן דמפרתי דמו:

« רש"י על חולין י״ד ע״ב:ח׳ רש"י על חולין י״ד ע״ב:י׳ »