רש"י על חולין י״ד ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין י״ד ע״ב:י׳ רש"י על חולין י״ד ע״ב:י״ב »

11 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם לָאֳכָלִין – הַיּוֹצֵא מֵהֶן מוּתָּר, וְאִם לְמַשְׁקִין – הַיּוֹצֵא מֵהֶן אָסוּר.

פירוש רש"י על חולין י״ד ב:י״א

11 אם לאוכלין היוצא מהם מותר - אם היו עומדין לאכילה ולא לסחוט היוצא מהם מותר דכיון דלא ניחא ליה ליכא למיגזר אי שרית להו בשתייה היום אתי לסחוט דהא לאו להכי קיימי:

12 ואם למשקין - הואיל ונתקיימה מחשבתו אי שרית להו כשזבו איכא למיגזר בהו שמא יסחוט דהא להכי קיימי. שמע מינה מיהא דמשום נולד לא אסר להו רבי יהודה:

« רש"י על חולין י״ד ע״ב:י׳ רש"י על חולין י״ד ע״ב:י״ב »