רש"י על חולין י״ד ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין י״ד ע״א:ז׳ רש"י על חולין י״ד ע״ב:ג׳ »

1 הָתָם כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא, אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר: ״אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁמָּא יִבָּקַע הַנּוֹד וְנִמְצָא שׁוֹתֶה טְבָלִים לְמַפְרֵעַ?״ אָמַר לָהֶן: ״לִכְשֶׁיִּבָּקַע״.

פירוש רש"י על חולין י״ד ב:א׳

1 התם - טעמא לאו משום דאין ברירה הוא אלא דחייש לשמא יבקע הנוד והוברר שלא היה עתיד לבא לידי הפרשה ושתה טבלים למפרע:

2 לכשיבקע - נראה כלומר דלא חיישינן להכי:

« רש"י על חולין י״ד ע״א:ז׳ רש"י על חולין י״ד ע״ב:ג׳ »