רש"י על חולין קמ״א ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין קמ״א ע״ב:י״א רש"י על חולין קמ״א ע״ב:י״ג »

12 הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: תֵּימָה מַהוּ? אָמַר: לָא יָדַע הַאי גַּבְרָא דְּעוֹף טָהוֹר חַיָּיב לְשַׁלּוֹחֵי? אֲמַר לֵיהּ: דִּילְמָא חֲדָא בֵּיעֲתָא הוּא דְּרַמְיָא? אֲמַר לֵיהּ: הַאי יָדְעִי אִין. אֲמַר לֵיהּ: מַאי תִּיבְּעֵי לָךְ? מַתְנִיתִין הִיא: אֵין שָׁם אֶלָּא אֶפְרוֹחַ אֶחָד אוֹ בֵיצָה אַחַת – חַיָּיב לְשַׁלֵּחַ.

פירוש רש"י על חולין קמ״א ב:י״ב

12 תימה - עוף טהור הוא:

13 אמר ליה - רבא:

14 דלמא חדא ביעתא הוא דרמיא - לכך הוצרכת לשאול שלא הטילה אלא ביצה אחת וקרא אפרוחים או ביצים כתיב:

« רש"י על חולין קמ״א ע״ב:י״א רש"י על חולין קמ״א ע״ב:י״ג »