רש"י על חולין י״ג א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין י״ג ע״א:ט׳ רש"י על חולין י״ג ע״א:י״א »

10 הָכִי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: דְּאוֹרָיְיתָא אוֹ דְּרַבָּנַן? וּפָשֵׁיט: יֵשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה, וַאֲפִילּוּ מִדְּאוֹרָיְיתָא, אֵין לָהֶן מַחְשָׁבָה, וַאֲפִילּוּ מִדְּרַבָּנַן. מַחְשַׁבְתּוֹ נִיכֶּרֶת מִתּוֹךְ מַעֲשָׂיו – מִדְּאוֹרָיְיתָא אֵין לוֹ, מִדְּרַבָּנַן יֵשׁ לוֹ.

פירוש רש"י על חולין י״ג א:י׳

10 הכי קא מיבעיא ליה - הא דתנן כלים פי"ז מט"ו גבי חקיקת אלון ורמון יש להם מעשה:

11 דאורייתא היא - וסמכינן עלה גבי שחיטת עולה ומכשרינן:

12 או דלמא דרבנן הוא - וחומרא הוא דאחמור רבנן לשוויה כלי ליטמא אבל גבי עולה דקולא הוא לא:

13 מדרבנן יש לו - ולחומרא גבי היפך בהם דהכשירן:

14 מדאורייתא אין לו - וגבי בעיין קמייתא דעולה לא סמכינן עלה:

« רש"י על חולין י״ג ע״א:ט׳ רש"י על חולין י״ג ע״א:י״א »