רש"י על חולין קל״ז ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין קל״ז ע״ב:י״ב רש"י על חולין קל״ז ע״ב:י״ד »

13 אֲמַר לֵיהּ: מַאן רֵישׁ סִדְרָא בְּבָבֶל? אֲמַר לֵיהּ: אַבָּא אֲרִיכָא. אֲמַר לֵיהּ: אַבָּא אֲרִיכָא קָרֵית לֵיהּ?! דְּכִירְנָא כַּד הֲוָה יָתֵיבְנָא אַחַר שְׁבַע עֶשְׂרֵה שׁוּרָן אֲחוֹרֵיהּ דְּרַב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי, וְנָפְקִי זִיקּוּקִין דְּנוּר מִפּוּמֵּיהּ דְּרַב לְפוּמֵּיהּ דְּרַבִּי, וּמִפּוּמֵּיהּ דְּרַבִּי לְפוּמֵּיהּ דְּרַב, וְלֵית אֲנָא יָדַע מָה הֵן אָמְרִין, וְאַתְּ ״אַבָּא אֲרִיכָא״ קָרֵית לֵיהּ?!

פירוש רש"י על חולין קל״ז ב:י״ג

13 אמר ליה - ר' יוחנן לאיסי:

14 מאן ריש סידרא בבבל - ראש ישיבה:

15 אבא אריכא - רב קרי אריכא שארוך בדורו היה כדאמרינן בהמפלת בנדה דף כד::

16 אבא אריכא קרית ליה - ולא אמרת רבינו בלשון כבוד:

17 דכירנא - כשהיה בכאן קודם שירד לבבל היה חשוב ממני שהיה יושב לפני רבי ואני הייתי יושב שבעה עשר שורות מאחריו:

18 זיקוקין - נושאין ונותנין בהלכה:

« רש"י על חולין קל״ז ע״ב:י״ב רש"י על חולין קל״ז ע״ב:י״ד »