רש"י על חולין קל״ו א:י״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

רש"י על חולין קל״ו ע״א:ט״ז » « רש"י על חולין קל״ו ע״א:י״ט

1 צפנת פענח על התורה פתח ↗

כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה וגו׳.ספרי פיסקא רפב: קצירך פרט לכשקצרוהו עכו״ם, מכאן אמרו עכו״ם שקצר את שדהו ואח״כ נתגייר פטור מן הלקט ומן השכחה והפאה, ר׳ יהודה מחייב בשכחה שאין שכחה אלא בשעת העומר וכו׳, ר׳ יוסי הגלילי אומר מכלל שנאמר כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר כל זמן שיש לו קציר יש לו עומר ויש לו שכחה וכל זמן שאין לו קציר אין לו עומר ואין לו שכחה.גוי שקצר, הנה כ״כ בזה דמיירי שקצר ישראל בשדהו, דאי לאו הכי הא אין שם קצירה על קצירתו כלל וכמו תולש וכו׳, וא״כ לא יהיה הקצירה שלו כלל דין קצירה ופטור כמו קרסמוה נמלים, וגם אי נימא דיש קנין לגוי בא״י, וא״כ הוי כמו חו״ל ואיך יתחייב אחר שנתגייר וכו׳, לכן נראה דהא דס״ל לר״י דחייב בשכחה גבי נכרי שנתגייר, ר״ל שקצרו ישראל ברשות הגוי, ובפרט לר״י דס״ל לשיטת הירושלמי לקמן בפ״ה דדמאי דיש קנין לנכרי וכו׳, ובאמת לר״י דס״ל דיש קנין הא הוה קצירת חו״ל, ואיך מחייב בשכחה אף אחר שנתגייר, ועיין בר״ש כאן פ״ה מ״ה דהטעם משום דעכשיו הוה שדך, ואף דבשעה שקצר הוה פירות חו״ל, ובפרט גבי מתנות עניים דמבואר בספרי פ׳ עקב פסקא מ״א דרק לאחר ירושה וישיבה אז חייב בזה, ועיין בקדושין דף ל״ט ע״א פרט לחו״ל, ר״ל לא בגדר פטור, רק דזה אינו בכלל שדה, ורש״י חולין דף קל״ו ע״א מה דמחלק שם, ובפרט למה דמבואר בערכין דף כ״ט ע״א דקרקע של חו״ל אין שם קרקע עליה וכו׳, וצ״ל דס״ל לר״י דכמו דאמרינן בירושלמי פ״ב דחלה גבי כניסתן לארץ דלמפרע נתתיו, ה״נ לגבי גר שנתגייר יסבור ר״י דהוה כמו למפרע נעשית א״י כיון דלא יצא מרשותו, ונ״מ לגוי שקצר שדהו ומכר שדהו והפירות לישראל, י״ל דפטור מן השכחה של עומרים גם לר״י וכן משמע מלשון הספרי פ׳ תצא פסקא רפ״ב, ועיין בר״ש פ״ד מ״ה גבי הקדש לר״י ע״ש, ובאמת גבי ישראל כה״ג אם לקח פירות קצורים והשדה אם חייב בשכחת העומרים, והנה בהך דפ״ה מ״ה הובא בדברי רבינו לקמן בפ״ו הט״ו שם רק לקח התבואה הנקצרת ולא השדה וכו׳, וגבי שכחה נ״ל דזה ר״ל ריה״ג בספרי פ׳ תצא שם במה שאמר מכלל שנאמר וכו׳. ור״ל דאף אם מכר ישראל לישראל פירות תלושים עם הקרקע פטור משכחת עומרים כיון שאין לו קציר, אבל זה ודאי גם ר״י מודה דאם לקח מן הגוי פירות תלושים עם הקרקע פטור משכחת עומרים ולא מחייב רק בגר וכמש״כ, גם י״ל דר״י לא מחייב רק בישראל שמסר שדהו לגוי וקצרן הגוי ואח״כ נתגייר, ועיין לקמן פ״ה הכ״ה בדברי רבינו גבי עוללות.

2 חולין פתח ↗

אִי מָה תְּרוּמָה, בָּאָרֶץ – אִין, בְּחוּצָה לָאָרֶץ – לָא, אַף מַתָּנוֹת, בָּאָרֶץ – אִין, בְּחוּצָה לָאָרֶץ – לָא! אָמַר רַבִּי יוֹסֵי מִנְּהַרְבִּיל: אִין, וְהָתַנְיָא, רַבִּי אִלְעַאי אוֹמֵר: מַתָּנוֹת אִין נוֹהֲגִין אֶלָּא בָּאָרֶץ, וְכֵן הָיָה רַבִּי אִלְעַאי אוֹמֵר: רֵאשִׁית הַגֵּז אִין נוֹהֵג אֶלָּא בָּאָרֶץ.

3 חולין פתח ↗

4 חולין פתח ↗

1 אי מה - כיון דמתרומה יליף רבי אלעאי לראשית הגז דאמרן לעיל שותפות דעובד כוכבים נפקא ליה מרישיה דקרא אי מה תרומה בחו"ל לא אף ראשית הגז בחו"ל לא דבפ"ק דקדושין דף לו: קי"ל כל מצוה שאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בחו"ל דיליף מעבודת כוכבים שהיא חובת הגוף ונוהגת בכל מקום אבל חובת קרקע אינה נוהגת אלא בארץ:

2 מנהרביל - שם מקום:

3 אין - ודאי:

4 והתניא - בניחותא:

רש"י על חולין קל״ו ע״א:ט״ז » « רש"י על חולין קל״ו ע״א:י״ט