רש"י על חולין קל״ג ב:י״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין קל״ג ב:י״ז
17 הוּא סָבַר: מִדְּקָא חָשֵׁיב לְהוּ לְמַתָּנוֹת בַּחֲדָא – חֲדָא נִינְהוּ, וְלָא הִיא! אַטּוּ מוּרָם מִתּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר דְּקָא חָשֵׁיב לְהוּ כַּחֲדָא – מִשּׁוּם דַּחֲדָא נִינְהוּ?! אֶלָּא, כֵּיוָן דְּדָמְיָין לַהֲדָדֵי – חָשֵׁיב לְהוּ כַּחֲדָא, הָכִי נָמֵי: כֵּיוָן דְּדָמְיָין לַהֲדָדֵי – חֲשִׁיב לְהוּ כַּחֲדָא.
פירוש רש"י על חולין קל״ג ב:י״ז
17 הוא סבר - חייא בר רב סבר:
18 מדקא חשיב - האי תנא לכולהו זרוע לחיים וקבה כחדא מתנה שלא אמר עשרים ושש:
19 ש"מ - חדא היא והמחוייב באחד מתחייב בכולם והנפטר מאחת מהן פטור מכולן: