רש"י על חולין קל״ב ב:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין קל״ב ב:ט״ו
15 וְאָמַר רַב חִסְדָּא: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה, כׇּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בָּהֶן – אֵין נוֹתְנִין לוֹ מַתָּנָה. וְלָאו מִילְּתָא הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בָּעֲבוֹדָה – אֵין לוֹ חֵלֶק בַּכְּהוּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה״.
פירוש רש"י על חולין קל״ב ב:ט״ו
15 עשרים וארבע - לקמן בפירקין חולין קלג: חשיב להו:
16 שאינו בקי בהן - היאך דין מתנה היאך נאכלין בגדולה:
17 שאינו מודה בעבודה - שאמר בלבו דברי הבל הן ולא צוה המקום להקריב לו קרבנות אלא משה בדה מלבו:
18 אין לו חלק בכהונה - אין לו חלק בקדשים:
19 המקריב - היא הולכה: