רש"י על חולין קל״א א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין קל״א א:ד׳
4 תָּא שְׁמַע, אָמַר לוֹ: מְכוֹר לִי בְּנֵי מֵעֶיהָ שֶׁל פָּרָה, וְהָיָה בָּהֶן מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה – נוֹתְנָן לַכֹּהֵן, וְאֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים. לָקַח הֵימֶנּוּ בְּמִשְׁקָל – נוֹתְנָן לַכֹּהֵן, וּמְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים.
פירוש רש"י על חולין קל״א א:ד׳
4 א"ל - לטבח:
5 מכור לי בני מעיה - בני מעיה של פרה זו:
6 והיו בהן מתנות - הקבה:
7 נותנן: לוקח זה לכהן:
8 ואין - המוכר מנכה לו ללוקח מן הדמים שהרי היה יודע הלוקח שהמתנות שם וזה לא מכר לו הקבה:
9 לקח הימנו במשקל - הליטרא כך וכך ושקל לו הקבה:
10 נותנן - לו לוקח לכהן שהרי הגזל אצלו וצריך להשיב:
11 והטבח ינכה לו מן הדמים - על כרחו שמכר דבר שאינו שלו: