רש"י על חולין ק״ל ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ק״ל ע״ב:ב׳ רש"י על חולין ק״ל ע״ב:ד׳ »

3 גּוּפָא, אָמַר רַב חִסְדָּא: הַמַּזִּיק מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה, אוֹ שֶׁאֲכָלָן – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. מַאי טַעְמָא? אִיבָּעֵית אֵימָא דִּכְתִיב ״זֶה״, וְאִיבָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ מָמוֹן שֶׁאֵין לוֹ תּוֹבְעִים.

פירוש רש"י על חולין ק״ל ב:ג׳

3 דכתיב בהו זה - דמשמע בעודן קיימות חייב ליתנן אבל אינן קיימות לא חייב הכתוב בהן תשלומין:

4 שאין לו תובעים - אין לו בעלים שיוכלו לתובעו בדין שהוא יכול לומר לו לכהן אחר אני נותנן ולא לך:

« רש"י על חולין ק״ל ע״ב:ב׳ רש"י על חולין ק״ל ע״ב:ד׳ »