רש"י על חולין ק״ל א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין ק״ל א:ו׳
6 כֹּל שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּשָׁן אֶת מוּמָן, אוֹ מוּם עוֹבֵר קוֹדֵם לְהֶקְדֵּשָׁן, וּלְאַחַר מִכָּאן נוֹלַד לָהֶם מוּם קָבוּעַ, וְנִפְדּוּ – פְּטוּרִין מִן הַבְּכוֹרָה וּמִן הַמַּתָּנוֹת, וְאֵינָן יוֹצְאִין לְחוּלִּין לְהִגָּזֵז וּלְהֵעָבֵד.
פירוש רש"י על חולין ק״ל א:ו׳
6 או מום עובר קודם להקדשן - דמום עובר כמאן דליתיה דמי:
7 פטורין מן הבכורה - ואע"פ שנפדו ויצאו לחולין להיתר אכילה פטורין מן הבכורה אם ילדו דכתיב בהו דברים יב כצבי וכאיל וצבי ואיל פטורים מן הבכורה דהא בקר וצאן כתיב:
8 ומן המתנות - זרוע ולחיים וקיבה דאין נוהגין בצבי ואיל דכתיב שם יח אם שה:
9 ואין יוצאין לחולין - בפדיון:
10 ליגזז וליעבד - כדפרישית לעיל תזבח ואכלת אין בהן אלא היתר זביחה ואכילה בלבד אבל גיזה ועבודה לא: