רש"י על חולין י״ב ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין י״ב ע״ב:ג׳ רש"י על חולין י״ב ע״ב:ה׳ »

4 אָמַר רָבָא: רַבִּי נָתָן הִיא, דְּתָנֵי אוֹשַׁעְיָא זְעֵירָא דְּמִן חַבְרַיָּא: זָרַק סַכִּין לְנוֹעֳצָהּ בַּכּוֹתֶל, וְהָלְכָה וְשָׁחֲטָה כְּדַרְכָּהּ – רַבִּי נָתָן מַכְשִׁיר, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. הוּא תָּנֵי לַהּ, וְהוּא אָמַר לַהּ: הֲלָכָה כְּרַבִּי נָתָן.

פירוש רש"י על חולין י״ב ב:ד׳

4 דמן חבריא - בני הישיבה:

5 כדרכה - כהוגן:

6 הוא תני לה - דאשכח מתניתא וגרסה:

7 והוא אמר לה הלכה כרבי נתן - הוא אמר לה מדעתו שהלכה כרבי נתן:

« רש"י על חולין י״ב ע״ב:ג׳ רש"י על חולין י״ב ע״ב:ה׳ »