רש"י על חולין י״ב א:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין י״ב ע״א:י״ג רש"י על חולין י״ב ע״א:ט״ו »

14 אָמַר מָר, אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה שֶׁמְּצָאָן בְּאַשְׁפָּה. מַאי אַשְׁפָּה? אִילֵּימָא אַשְׁפָּה שֶׁבְּשׁוּק – הָא אָמְרַתְּ דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאָסוּר! אֶלָּא לָאו פְּשִׁיטָא בְּאַשְׁפָּה שֶׁבַּבַּיִת.

פירוש רש"י על חולין י״ב א:י״ד

14 והא אמרת דכולי עלמא וכו' - ומאי נראין דברי פלוני או דברי פלוני והלא שניהם שוין בה:

15 אלא - פשיטא באשפה דקתני היינו אשפה שבבית דפליגי בה ואשמועינן דכרבי יהודה סבירא ליה:

« רש"י על חולין י״ב ע״א:י״ג רש"י על חולין י״ב ע״א:ט״ו »