רש"י על חולין קכ״ט ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין קכ״ט ב:ב׳
2 אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי אַסִּי: דִּילְמָא טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הָתָם, הוֹאִיל וּמְעוֹרֶה – מְעוֹרֶה.
פירוש רש"י על חולין קכ״ט ב:ב׳
2 ודילמא טעמא דר' שמעון - ולמה לי קרא להכי:
3 הואיל ומעורה - בבעלי חיים שאין טומאה נוהגת בהם כדאמרינן לגבי יחור דהואיל והתאנה מעורה ביחור חיבור הוא אע"פ שהיחור נפשח מן האילן שהקליפה מועלת בו לעשות חבור הכא נמי הואיל והאבר מעורה בבהמה כל דהו טהור הוא: