רש"י על חולין קכ״ט א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין קכ״ט א:ט׳
9 אָמַר אַבָּיֵי: הֲרֵי אָמְרוּ תִּקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל אֳכָלִין מְטַמְּאִין בְּאוֹהֶל, טוּמְאָתָהּ לָאו דְּאוֹרָיְיתָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּאוֹרָיְיתָא – מָצִינוּ לָאֳכָלִין שֶׁמְּטַמְּאִין טוּמְאָה חֲמוּרָה! כְּשֶׁשִּׁימֵּשׁ – מַעֲשֵׂה עֵץ שִׁימֵּשׁ.
פירוש רש"י על חולין קכ״ט א:ט׳
9 הרי אמרו תקרובת עבודת כוכבים של אוכלין מטמא באהל - וקאמר אביי אומר אני טומאה זו לאו דאורייתא וקרא אסמכתא בעלמא:
10 דאי דאורייתא - מצינו אוכלין שסופן לטמא אדם:
11 מעשה עץ - שאסורים בהנאה ובטלו מאכילה ונעשו כעצים הנעבדים: