רש"י על חולין קכ״ג ב:כ׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין קכ״ג ב:כ׳
20 מֵתִיב רַבִּי יִרְמְיָה: תַּנּוּר שֶׁנִּטְמָא כֵּיצַד מְטַהֲרִין אוֹתוֹ? חוֹלְקוֹ לִשְׁלֹשָׁה, וְגוֹרֵר אֶת הַטְּפֵילָה
פירוש רש"י על חולין קכ״ג ב:כ׳
20 תנור - תחלתו עשוי כלי כקדרה ומטלטל וכשבא לקובעו מעמידו בארץ ומדביק טיט סביביו ומעבהו וקרי ליה טפילה שמטפלה ומחברה לו פלשטר"א בלע"ז:
21 חולקו לשלשה - לכלי עצמו מבפנים דאי לשנים הגדול טמא דאיכא רובא:
22 וגורר את הטפילה - שדיבק עליו שגם הוא מחברתו ואע"פ שעדיין הוא עומד טהור: