רש"י על חולין קכ״ב א:כ׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין קכ״ב ע״א:י״ט רש"י על חולין קכ״ב ע״א:כ״א »

20 יָתֵיב רַבִּי זֵירָא וְקָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: כַּמָּה גָּמָל הָרַכָּה? אֲמַר לֵיהּ רָבִין בַּר חִינָּנָא: הָכִי אָמַר עוּלָּא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא טָעֲנָה. הֲוָה קָתָנֵי לַהּ. אֲמַר לֵיהּ: חֲדָא הָוְיָא לָךְ אֲמַרְתְּ.

פירוש רש"י על חולין קכ״ב א:כ׳

20 הוה קתני לה - חוזר ושונה פעם שניה כסבור שלא שמעה:

21 חדא הויא לך אמרת - דבר חידוש אחד היה בידך שאין בידינו הרי אמרתו ולמה תחזור ותשננו פעם שניה להראות חכמתך:

« רש"י על חולין קכ״ב ע״א:י״ט רש"י על חולין קכ״ב ע״א:כ״א »