רש"י על חולין ק״כ ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ק״כ ע״ב:ב׳ רש"י על חולין ק״כ ע״ב:ד׳ »

1 תוספתא כפשוטה על תרומות פתח ↗

31-32. שלא יאכל מן הדבש עד שיתקין את התמרים. וכ"ה בד, בר"ש ובכפו"פ הנ"ל. ולפי פשוטו פירושו, שלר' נתן בשיטת ר' אליעזר דבש פטור מן המעשרות, אבל מכיוון שיצא מן הטבל אסור. ובחולין ק"כ ב' שנינו: דתניא הטבל וכו' משקין היוצאין מהן כמותן ועיי"ש בגמרא ובתוספ' ד"ה היכא. ובתו"כ שמיני פ"ד ה"ב, מ"ח ע"ד: תרומה תוכיח שאין אסור בפסולתה ועשו את שיוצא ממנה כמותה. ובעל כרחנו בכל תרומה הדין כן כפי' בעל קרבן אהרן ואפילו ביוצא מדגן.132עיין רש"י חולין ק"כ ב' ד"ה החדש. וטעם האיסור הוא מפני שעשו את היוצא מן האיסור כמותו,133עיין מ"ש בפירוש התו"כ שם בתיקונים והוספות שלי למאירי נדה, עמ' 329. והוא הדין בטבל.ובירושלמי הנ"ל מסורת אחרת לגמרי, וכ"ה שם: תני ר' נתן אומר לא שר' ליעזר מחייב במעשרות,134עיין הסיגנון להלן בסיפא ולעיל פ"ז שו' 36 ומש"ש. אלא שר' ליעזר אומר שלא יאכל מן התמרים עד שיעשר על הדבש. מילתיה אמרה שהוא מעשר מן התמרים על הדבש לפי דבש ולפי תמרים.135וכ"ה אף בכי"ר ובנוסח הרש"ס, ואין להגיה. ולפ"ז הפירוש הוא שהדבש כשהוא לעצמו פטור מן המעשרות, אלא שהתמרים נתחייבו לפי בשרם ודובשם, וכל זמן שלא עשר מן התמרים אף על הדבש, לא יאכל מן התמרים. ועיין להלן.

2 חולין פתח ↗

וְהָא דְּתַנְיָא: הַטֶּבֶל, וְהֶחָדָשׁ, וְהַהֶקְדֵּשׁ, וְהַשְּׁבִיעִית, וְהַכִּלְאַיִם – כּוּלָּן מַשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן כְּמוֹתָן. מְנָלַן?

3 החדש - קודם שקרב העומר ועושה שכר מן השעורין:

4 והשביעית - משקין היוצאין מהן נוהגת בהן שביעית וחייבין בביעור כמותן:

« רש"י על חולין ק״כ ע״ב:ב׳ רש"י על חולין ק״כ ע״ב:ד׳ »