רש"י על חולין קי״ד ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין קי״ד ב:ז׳
7 אֶלָּא אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר, כִּלְאֵי זְרָעִים יוֹכִיחוּ, שֶׁאָסוּר פְּרִי עִם פְּרִי, וּמוּתָּר פְּרִי עִם הָאֵם. כְּלוּם נֶאֱסָר פְּרִי עִם פְּרִי אֶלָּא עַל יְדֵי הָאֵם? דְּהָא חִיטֵּי וּשְׂעָרֵי בְּכַדָּא וְלָא מִיתַּסְרוּ.
פירוש רש"י על חולין קי״ד ב:ז׳
7 כלאי זרעים - חטין עם עדשין שאסור לזרוע זה עם זה:
8 ומותר - לזרוע כל אחד עם אמו עם הקרקע:
9 ופרכינן התם פרי עם פרי מי מיתסר - כלום נאסר פרי עם פרי אלא בזריעה דהיינו ע"י האם:
10 הא חטי ושערי בכדא - שהניח בכד להצניע שם: