רש"י על חולין קי״א ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין קי״א ע״ב:ה׳ רש"י על חולין קי״א ע״ב:ז׳ »

1 חולין פתח ↗

כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָלִיחַ אֵינוֹ כְּרוֹתֵחַ, וְכָבוּשׁ אֵינוֹ כִּמְבוּשָּׁל. אָמַר אַבָּיֵי: הָא דְּרָבִין לֵיתַהּ, דְּהַהִיא פִּינְכָּא דַּהֲוָה בֵּי רַבִּי אַמֵּי, דְּמָלַח בֵּיהּ בִּשְׂרָא, וְתַבְרֵיהּ. מִכְּדֵי, רַבִּי אַמֵּי תַּלְמִיד דְּרַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה, מַאי טַעְמָא תַּבְרֵיהּ? לָאו מִשּׁוּם דִּשְׁמִיעָא לֵיהּ מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר: מָלִיחַ הֲרֵי הוּא כְּרוֹתֵחַ!

2 חכמת שלמה פתח ↗

רש"י בד"ה קפי צף כו' וקפא ברזלא הס"ד:

3 חולין פתח ↗

6 הא דרבין - דאמר רבי יוחנן מיקל ליתא:

7 דההיא פינכא גרסינן - קערה של חרס שאין לה תקנה בהגעלה:

8 מכדי רבי אמי תלמיד דר' יוחנן כו' - אביי מסיק ליה למילתיה:

« רש"י על חולין קי״א ע״ב:ה׳ רש"י על חולין קי״א ע״ב:ז׳ »