רש"י על חולין קי״א א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין קי״א א:ד׳
4 וּסְבַר רַב פָּפָּא קַמֵּיהּ דְּרָבָא לְמֵימַר: חַלָּא אֲסִיר. אֲמַר לֵיהּ: אִי חַלָּא אֲסִיר – אִיהוּ נָמֵי אֲסִיר, כִּי הֵיכִי דְּפָלֵיט – הֲדַר בָּלַע.
פירוש רש"י על חולין קי״א א:ד׳
4 חלא אסיר - אותו חומץ שנצמת בו אסור דקסבר מוציא מקצת מן הדם:
5 כי היכי דפליט הדר בלע - מאותו חומץ עצמו דכיון שנצמת ואינו טרוד לפלוט חוזר ובולע: