רש"י על חולין קי״א א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין קי״א א:י׳
10 אִתְּמַר: כַּבְדָּא עִילָּוֵי בִּשְׂרָא – שְׁרֵי, דְּמָא מִשְׁרָק שָׁרֵיק. כַּחְלָא עִילָּוֵי בִּשְׂרָא – אָסוּר. מַאי טַעְמָא? חָלָב סָרוֹכֵי מְסָרֵיךְ.
פירוש רש"י על חולין קי״א א:י׳
10 כבדא עילוי בשרא - בתנור היו צולין כל צלי שלהן וחודו של שפוד תלוי למטה וכשהכבד נתון תחלה ואחר כך הבשר נמצא הכבד עליון כשתולין אותו:
11 דמא משרק שריק - אע"פ שזב מן הכבד על הבשר אין בכך כלום לפי שהדם ע"י צלי אינו נוח ליבלע אלא מחליק ונופל:
12 מסרך סריך - נדבק ונבלע: