רש"י על חולין ק״י א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ק״ט ע״ב:ט״ז רש"י על חולין ק״י ע״א:ג׳ »

2 כִּי סְלֵיק רַבִּי אֶלְעָזָר, אַשְׁכְּחֵיהּ לִזְעֵירִי, אֲמַר לֵיהּ: אִיכָּא תַּנָּא דְּאַתְנְיֵיהּ לְרַב כְּחָל? אַחְוְיֵיהּ לְרַב יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי. אֲמַר לֵיהּ: אֲנִי לֹא שָׁנִיתִי לוֹ כְּחָל כׇּל עִיקָּר, וְרַב – בִּקְעָה מָצָא וְגָדַר בָּהּ גָּדֵר.

פירוש רש"י על חולין ק״י א:ב׳

2 איכא תנא - בהאי דוכתא:

3 דאתנייה לרב כחל - יש כאן מי ששנה לרב כחל שבשלו בלא קריעה אסור באכילה ולישנא בתרא דרב הוה שמיעא ליה לרבי אלעזר:

4 אחוייה - בני המקום:

5 לרב יצחק - אמרו לו לרבי אלעזר זה שנאה לו:

6 אני לא שניתי לו כחל כל עיקר - כלומר שום כחל לא שניתי לו לאיסור בין כחל מניקה ובין כחל שאינה מניקה:

7 ורב - ששנה להם כחל שאסור:

8 בקעה מצא - כלומר ראה שהיו מזלזלים באיסור בשר בחלב והחמיר עליהן:

« רש"י על חולין ק״ט ע״ב:ט״ז רש"י על חולין ק״י ע״א:ג׳ »