רש"י על חולין ק״ז ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין ק״ז ב:י״ג
13 תָּא שְׁמַע, דַּאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל אַשְׁכְּחֵיהּ לִשְׁמוּאֵל דְּקָא בָכֵי. אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי קָא בָכֵית? דְּמַחְיַין רַבַּאי. אַמַּאי? דְּאָמַר לִי: קָא סָפֵית לִבְרַאי וְלָא מְשֵׁית יְדָיךְ. וְאַמַּאי לָא מְשֵׁית? אֲמַר לֵיהּ: הוּא אָכֵיל וַאֲנָא מָשֵׁינָא?!
פירוש רש"י על חולין ק״ז ב:י״ג
13 דמחיין רבאי:
14 קספית לבראי בדלא משית - האכלת את בני ולא רחצת ידים תחלה: