רש"י על חולין ק״ו א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ק״ו ע״א:ז׳ רש"י על חולין ק״ו ע״א:ט׳ »

8 הַשְׁתָּא כׇּל גּוּפוֹ טוֹבֵל בָּהֶם, פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? אָמַר רַב פָּפָּא: בִּמְקוֹמָן – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי, מִשְׁקַל מִינַּיְיהוּ בְּמָנָא – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דַּאֲסִיר. כִּי פְּלִיגִי – דְּפַסְקִינְהוּ בְּבַת בִּירְתָּא: מָר סָבַר גָּזְרִינַן בַּת בִּירְתָּא אַטּוּ מָנָא, וּמָר סָבַר לָא גָּזְרִינַן.

פירוש רש"י על חולין ק״ו א:ח׳

8 השתא כל גופו כו' - הלא אף טבילה עולה לידים יותר מן הנטילה כדאמרינן בחגיגה דף יח: נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולקדש מטבילין אלמא טבילת ידים עדיפא ולכל גופו חזו לטבילה לידיו לא כל שכן:

9 במקומן - בחיבורן אם בא להטביל ידיו בהן:

10 דכ"ע שפיר דמי - דשם טבילה עליהם ככל מעיינות ומקוואות:

11 משקל מינייהו במנא - לשפוך על ידיו כדין הנטילה:

12 דכ"ע אסור - דכי תקון רבנן נטילה לאו בחמין תקון והני גריעי מחמי האור שלא היתה להן שעת הכושר:

13 דאפסקינהו בבת בירתא - חריץ קצר והמים פונים שם ואין שם שיעור מקוה אבל מחוברין למקוה דגזירה בעלמא הוא אטו מנא:

« רש"י על חולין ק״ו ע״א:ז׳ רש"י על חולין ק״ו ע״א:ט׳ »