רש"י על חולין ק״ה ב:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ק״ה ע״ב:י״ג רש"י על חולין ק״ה ע״ב:ט״ו »

14 רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא הֲווֹ קָאָזְלִי בְּאַרְבָּא, אֲמַרָה לְהוּ הָהִיא מַטְרוֹנִיתָא: אוֹתְבַן בַּהֲדַיְיכוּ. לָא אוֹתְבוּהָ. אֲמַרָה מִלְּתָא, אֲסַרְתַּהּ לְאַרְבָּא. אֲמַרוּ אִינְהוּ מִילְּתָא, שַׁרְיוּהָ. אֲמַרָה לְהוּ: מַאי אֶיעְבֵּיד לְכוּ, דְּלָא מְקַנַּח לְכוּ בְּחַסְפָּא, וְלָא קְטִיל לְכוּ כִּינָּה אַמָּנַיְיכוּ, וְלָא אֲכִיל לְכוּ יַרְקָא מִכִּישָׁא דְּאָסַר גִּינָּאָה.

פירוש רש"י על חולין ק״ה ב:י״ד

14 מטרוניתא - נכרית:

15 אותבן בהדייכו - הושיבוני עמכם בספינה:

16 אמרה מילתא - לחש של מכשפות:

17 אסרתה לארבא - שלא זזה ממקומה:

18 אמרי אינהו מילתא - אף הן היו בקיאין בדבר ועושין להציל עצמם מיד המכשול. ואיכא דאמרי שאמרו שם ולא מוכחא מילתא:

19 מאי איעבד לכו - שאין מכשפות שולטת בכם שאתם נשמרין מכל דבר הקשה להן:

20 דלא מקנח לכו בחספא - אין אתם מקנחין עצמכם בחרס בבית הכסא ואין אתם הורגין כינה במלבושכם:

« רש"י על חולין ק״ה ע״ב:י״ג רש"י על חולין ק״ה ע״ב:ט״ו »