רש"י על חולין ק״ה ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ק״ה ע״ב:ט׳ רש"י על חולין ק״ה ע״ב:י״א »

10 הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה מְהַדַּר עֲלֵיהּ שָׂרָא דְּעַנְיוּתָא, וְלָא הֲוָה יָכֵיל לֵיהּ, דְּקָא זְהִיר אַנִּשְׁוָורָא טוּבָא. יוֹמָא חַד כְּרַךְ לִיפְתָּא אַיַּבְלֵי, אֲמַר: הַשְׁתָּא וַדַּאי נָפֵל בִּידַאי. בָּתַר דְּאָכֵיל, אַיְיתִי מָרָא עַקְרִינְהוּ לְיַבְלֵי, שְׁדִינְהוּ לְנַהֲרָא. שַׁמְעֵיהּ דְּקָאָמַר: וַוי דְּאַפְּקֵיהּ הָהוּא גַּבְרָא מִבֵּיתֵיהּ.

פירוש רש"י על חולין ק״ה ב:י׳

10 מהדר אבתריה שרא דעניותא - שר הממונה על העניות היה רודף ללוכדו ולהביאו לידי עניות:

11 איבלי - על עשבים שבאפר:

12 נפל לידאי - שלא יוכל ללקט הפירורין מבין העשבים ויהו למדרס רגלים ואלכדנו בכך:

13 שמעיה - ההוא גברא לההוא שרא:

14 דקאמר ווי דאפקיה מביתיה - הוציאני זה ממקום מנוחתי:

« רש"י על חולין ק״ה ע״ב:ט׳ רש"י על חולין ק״ה ע״ב:י״א »