רש"י על חולין ק״ה א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ק״ד ע״ב:י״ג רש"י על חולין ק״ה ע״א:ב׳ »

1 אִילֵּימָא בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְקַנֵּחַ וְלָא בָּעֵי מֵדִיחַ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מֵדִיחַ וְלָא בָּעֵי מְקַנֵּחַ. אֶלָּא הָא דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: אֵין קִינּוּחַ פֶּה אֶלָּא בְּפַת, כְּמַאן? כְּבֵית שַׁמַּאי!

פירוש רש"י על חולין ק״ה א:א׳

1 אילימא בית שמאי אומרים מקנח - פיו:

2 ולא מדיח - במים שהקינוח יפה מן ההדחה ולא הוזכרה כאן הדחה:

3 ובית הלל אומרים מדיח ולא בעי קינוח - דלא סגי ליה בקינוח אלא מדיח במים והוא עיקר ואין צריך קינוח:

4 אין קינוח פה - להכשיר לאכול בשר אחר גבינה:

5 אלא - אם כן קנחו בפת דקינוח הפת שאוכל הפת בינתים היא יפה:

6 נימא בית שמאי היא - דאי בית הלל הדחה בעי ולא הוזכר קינוח:

« רש"י על חולין ק״ד ע״ב:י״ג רש"י על חולין ק״ה ע״א:ב׳ »