רש"י על חגיגה ה׳ א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חגיגה ה׳ ע״א:ח׳ רש"י על חגיגה ה׳ ע״א:י׳ »

9 אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הַמַּטֶּה דִּינוֹ שֶׁל גֵּר — כְּאִילּוּ מַטֶּה דִּינוֹ שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמַטֵּי גֵר״, ״וּמַטִּי״ כְּתִיב. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: כׇּל הָעוֹשֶׂה דָּבָר וּמִתְחָרֵט בּוֹ — מוֹחֲלִין לוֹ מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יְרֵאוּנִי״. הָא ״יְרֵאוּנִי״ — מוֹחֲלִין לָהֶם מִיָּד.

פירוש רש"י על חגיגה ה׳ א:ט׳

9 ומטי גר - בהאי קרא כתיב:

10 ולא יראוני - ובהא קרא כתיב:

« רש"י על חגיגה ה׳ ע״א:ח׳ רש"י על חגיגה ה׳ ע״א:י׳ »