רש"י על חגיגה ד׳ ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חגיגה ד׳ ע״ב:ג׳ רש"י על חגיגה ד׳ ע״ב:ח׳ »

6 רַב הוּנָא כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא ״יִרְאֶה״ ״יֵרָאֶה״, בָּכֵי. אָמַר: עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ מְצַפֶּה לוֹ לִרְאוֹתוֹ יִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ, דִּכְתִיב: ״כִּי תָבוֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמוֹס חֲצֵרָי״.

פירוש רש"י על חגיגה ד׳ ב:ו׳

6 עבד - שהוא חביב לרבו עד שרבו מצפה ושואף מתי יראהו יתרחק מעליו:

7 יתרחק מעליו - איך הגיע יום שנהפך לו לשונא ורחקו וצוה שלא יראהו שנאמר כי תבאו וגו':

« רש"י על חגיגה ד׳ ע״ב:ג׳ רש"י על חגיגה ד׳ ע״ב:ח׳ »