רש"י על חגיגה ד׳ ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חגיגה ד׳ ב:ג׳
3 אֶלָּא עָרֵל מְנָלַן? הָא מַנִּי רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דִּמְרַבֵּי לְעָרֵל כְּטָמֵא. דְּתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״אִישׁ אִישׁ״, לְרַבּוֹת אֶת הֶעָרֵל.
פירוש רש"י על חגיגה ד׳ ב:ג׳
3 ערל - ישראל שמתו אחיו מחמת מילה:
4 הכי גרסינן דמרבי ליה ערל כטמא:
5 איש איש - מזרע אהרן והוא צרוע או זב:
6 לרבות את הערל - שהוא כטמא שלא יאכל תרומה אם כהן הוא: