רש"י על חגיגה ד׳ ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חגיגה ד׳ ע״ב:י״א רש"י על חגיגה ה׳ ע״א:א׳ »

12 אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא מִרְיָם מְגַדְּלָא שֵׂיעָר נְשַׁיָּיא אֲמַרִי לָךְ! אֲמַר לֵיהּ: אִי הָכִי, אַהְדְּרַהּ! אֲמַר לֵיהּ: הוֹאִיל וְאַיְיתִיתַהּ — לֶיהֱוֵי לְמִנְיָינָא! אֶלָּא הֵיכִי יְכֵלְתְּ לַהּ? הֲוָת נְקִיטָא מְתָארָא בִּידַהּ וַהֲוָת קָא שָׁגְרָא

פירוש רש"י על חגיגה ד׳ ב:י״ב

12 היכי יכלת לה - מאחר שלא הגיע זמנה:

13 הות נקיטא מתארא בידה - היתה אוחזת בידה האוד של תנור שקורין פרגו"ן:

« רש"י על חגיגה ד׳ ע״ב:י״א רש"י על חגיגה ה׳ ע״א:א׳ »