רש"י על חגיגה כ״ה א

1 המדומעות - מפרש בגמרא והשתא משמע של טבל תרומה וחולין מעורבין:

2 שבעים יום - מקדימין לטהר את הכלים גיתות של יין בדים של שמן:

3 גמ' רצועה - של ארץ העמים מפסקת בין גליל ליהודה וירושלים ביהודה היא וא"א להביאן לירושלים בטהרה לפי שגזרו חכמים טומאה על ארץ העמים ואפילו של חברים שמגליל אינו בא לנסכים:

4 אהל זרוק - אהל המיטלטל ונזרק לאו שמיה אהל להיות מפסיק בין אוירה של ארץ העמים והם גזרו על אוירה:

5 שונין - תנאים שונין ברייתא שאין הקודש ניצל בצמיד פתיל:

6 אין חטאת - מי אפר פרה:

7 שאינן מקודשין - שלא ניתן האפר עליהן עדיין:

8 ניצולין - וכשירין לקדשן אחר כך:

9 מדכן - מטהרין יינן ושמנן למזבח ואי רצועה מפסקת למה מטהרין:

10 שמא יבא אליהו - ויראה להן שביל בה שאינו מארץ העמים:

11 הגומר את זיתיו - עם הארץ שבא לגמור את זיתיו:

12 ישייר קופה אחת - לצורך תרומותיו:

13 ויתננה לעני כהן - ויראנה שלא הוכשרו הזיתים והכהן יעשנה בטהרה אלמא בשעת הגיתות והבדים אין נאמנים:

14 באפלי - שכבר עבר זמן הגיתות לרובא דעלמא קאמר דלא מהימן:

15 כשל בית אביך - אפלי הוו:

16 בגלילא שנו - ומתני' דקא תני דמהימני ביהודה קאי דקתני רישא שביהודה נאמנין על טהרות יין ושמן ועלה קאי ובשעת הגיתו' והבדים אף על התרומ':