רש"י על חגיגה ט״ו ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חגיגה ט״ו ע״ב:ג׳ רש"י על חגיגה ט״ו ע״ב:ז׳ »

4 אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּבוּרְתָּא לְמִיקְלֵי רַבֵּיהּ? חַד הֲוָה בֵּינַנָא וְלָא מָצֵינַן לְאַצּוֹלֵיהּ? אִינְקְטֵיהּ בְּיָד, מַאן מַרְמֵי לֵיהּ מִן. אָמַר: מָתַי אָמוּת, וַאֲכַבֶּה עָשָׁן מִקִּבְרוֹ. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן פְּסַק קוּטְרָא מִקִּבְרֵיהּ דְּאַחֵר. פְּתַח עֲלֵיהּ הַהוּא סַפְדָנָא: אֲפִילּוּ שׁוֹמֵר הַפֶּתַח לֹא עָמַד לְפָנֶיךָ, רַבֵּינוּ!

פירוש רש"י על חגיגה ט״ו ב:ד׳

4 חדא הוה ביננא - תלמיד אחד הי' בינינו ונכשל ויצא לתרבות רעה ואין כח בין כולנו להביאו לעולם הבא:

5 אי נקטי ליה ביד מאן מרמי ליה - אם אוחז אני בידו להביאו לעולם הבא מי יקחנו מידי מרמי לשון נוטל מידי ויש לו דוגמא בפסחים דף י: ארמויי ארמייה מיניה גבי ככר בפי עכבר:

6 מאן - כמו מנאי לשון קצר הוא:

7 שומר הפתח - של גיהנם לא עמד לפניך רבינו בבואך להוציא אחר משם:

« רש"י על חגיגה ט״ו ע״ב:ג׳ רש"י על חגיגה ט״ו ע״ב:ז׳ »