רש"י על חגיגה ט״ו א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חגיגה י״ד ע״ב:י׳ רש"י על חגיגה ט״ו ע״א:ב׳ »

1 שו"ת חתם סופר פתח ↗

אך רש"י בחגיגה פי' בהדיא דשמואל יכולני לבעול כמה בעילות בהטי' א"כ ס"ל לרש"י בעילה בדרך גבר בעלמא א"א אפי' לשמואל בלי שבירת בתולי' ושמואל בהטי' בעל ומתעברת שפיר ואין דם יוצא וא"כ קשה הא רוב בקיאי' בהטי' וע"כ הוצרכו תוס' לחלק באופן אחר דלגמור בעילה בהטי' צריך רב גוברי' אבל לערות בהטי' כ"ע בקיאי' וצ"ל בכתו' בבעילה ראשונה שהיא בדוחק רובא אינו אלא עירוי ולא הוי פסיק רישי' ומותר לבעול ואם נזדמן שבעל בעירוי בדרך ישר ושיבר בתולי' בהיתר באין מתכוון שוב מותר לגמור ביאתו אפי' בכוונה דה"ל פרצה דחוקה דמותר לכנוס בה בשבת כיון שתחלת פרצה הי' בהיתר ולדרך זה כל הבועל במירוק אפילו בהטי' משבר בתולי' וכל ההולך ישר אפילו בהעראה משבר בתולי' כדמוכח פ' בן סורר ומורה ולא נשאר היתר אלא המערה ביאה ראשונה ולא מצא דם אין צריך לפרוש דלכ"ע תלינן בהטי' זהו שיטת רש"י לשיטתו שבהגה' מיימו' הנ"ל ע"ש והן הנה דברי הרמ"א סי' קצ"ד ובס' סדרי טהרה הלך בדרך זה אלא שטעה במ"כ ולא עלתה בידו ומ"ש הוא ברור לפע"ד בעזה"י:

2 חגיגה פתח ↗

יָכוֹל אֲנִי לִבְעוֹל כַּמָּה בְּעִילוֹת בְּלֹא דָּם. אוֹ דִלְמָא דִּשְׁמוּאֵל לָא שְׁכִיחָא? אֲמַר לְהוּ: דִּשְׁמוּאֵל לָא שְׁכִיחַ, וְחָיְישִׁינַן שֶׁמָּא בְּאַמְבָּטִי עִיבְּרָה.

1 יכול אני לבעול - שהיה בקי בהטייה וזו נמי נבעלת כן:

2 באמבטי - כלי שרוחצין בו כל הגוף וי"ל שהטיח שם אדם שכבת זרע ונכנס במעיה:

« רש"י על חגיגה י״ד ע״ב:י׳ רש"י על חגיגה ט״ו ע״א:ב׳ »