רש"י על חגיגה י״ב ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חגיגה י״ב ע״ב:י״ב רש"י על חגיגה י״ג ע״א:א׳ »

13 נִשְׁמָתָן שֶׁל צַדִּיקִים — דִּכְתִיב: ״וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדוֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת שֶׁעֲתִידוֹת לְהִיבָּרְאוֹת — דִּכְתִיב: ״כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי״. וְטַל שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחְיוֹת בּוֹ מֵתִים — דִּכְתִיב: ״גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ״.

פירוש רש"י על חגיגה י״ב ב:י״ג

13 רוח מלפני - אלמא לפניו הם:

14 גשם נדבות תניף אלהים וגו' - והאי קרא במתן תורה כתיב שיצתה נשמתן שנאמר נפשי יצאה בדברו שיר השירים ה׳:ו׳ והניף עליהן טל תחייתו שנאמר גשם נדבות תניף אלהים והאי קרא משתעי במתן תורה במזמור יקום אלהים יפוצו אויביו:

« רש"י על חגיגה י״ב ע״ב:י״ב רש"י על חגיגה י״ג ע״א:א׳ »