רש"י על חגיגה י״א א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חגיגה י״א ע״א:ג׳ רש"י על חגיגה י״א ע״א:ז׳ »

4 אֶלָּא לְעוֹלָם כִּדְרָבָא. וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ: מִידֵּי דְּהָוֵה אַמּוֹצִיא מְעוֹת הֶקְדֵּשׁ לְחוּלִּין, הָתָם מִידָּע יָדַע דְּאִיכָּא זוּזֵי דְהֶקְדֵּשׁ, אִיבַּעְיָא לֵיהּ לְעַיּוֹנֵי. הָכָא מִי יָדַע! הַיְינוּ כַּהֲרָרִין הַתְּלוּיִין בִּשְׂעָרָה.

פירוש רש"י על חגיגה י״א א:ד׳

4 כדרבא - נזכר בעל הבית כו:

5 היינו כהררין התלויין בשערה - בסמיכה מועטת מדמינן לה למוציא מעות הקדש לחולין שהרי קרוב הוא לאונס יותר מן השוגג:

« רש"י על חגיגה י״א ע״א:ג׳ רש"י על חגיגה י״א ע״א:ז׳ »