רש"י על ברכות ה׳ ב:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ברכות ה׳ ע״ב:ט׳ רש"י על ברכות ה׳ ע״ב:ט״ו »

14 רַבִּי אֶלְעָזָר חֲלַשׁ. עַל לְגַבֵּיהּ רַבִּי יוֹחָנָן. חֲזָא דַּהֲוָה קָא גָּנֵי בְּבֵית אָפֵל. גַּלְיֵיהּ לִדְרָעֵיהּ וּנְפַל נְהוֹרָא. חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה קָא בָּכֵי רַבִּי אֶלְעָזָר. אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי קָא בָּכֵית? אִי מִשּׁוּם תּוֹרָה דְּלָא אַפֵּשְׁתְּ — שָׁנִינוּ: אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּין לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. וְאִי מִשּׁוּם מְזוֹנֵי — לֹא כׇּל אָדָם זוֹכֶה לִשְׁתֵּי שֻׁלְחָנוֹת. וְאִי מִשּׁוּם בְּנֵי — דֵּין גַּרְמָא דַּעֲשִׂירָאָה בִּיר.

פירוש רש"י על ברכות ה׳ ב:י״ד

14 גלייה – ר' יוחנן לדרעיה:

15 ונפל נהורא – שהיה בשרו מבהיק שיפה היה מאד כדאמרינן בב"מ בהשוכר את הפועלים ב"מ דף פד.:

16 אי משום תורה – שלא למדת הרבה כרצונך:

17 אחד המרבה ואחד הממעיט – לענין קרבנות שנויה בשלהי מנחות דף קי. נאמר בעולת בהמה ריח ניחוח ובמנחה ריח ניחוח ללמדך שאחד המרבה וכו':

18 אי משום מזוני – שאינך עשיר:

« רש"י על ברכות ה׳ ע״ב:ט׳ רש"י על ברכות ה׳ ע״ב:ט״ו »