רש"י על ברכות ל״ג א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור ברכות ל״ג א:ז׳
7 תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר: רֵישׁ תּוֹרָא בְּדִקּוּלָא — סְלֵיק לְאַגְרָא וּשְׁדִי דַּרְגָּא מִתּוּתָךְ. אָמַר שְׁמוּאֵל: הָנֵי מִילֵּי בְּשׁוֹר שָׁחוֹר וּבְיוֹמֵי נִיסָן, מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׂטָן מְרַקֵּד לוֹ בֵּין קַרְנָיו.
פירוש רש"י על ברכות ל״ג א:ז׳
7 בדקולא – סל שתולין בו תבן בראשו ואוכל:
8 ושדי דרגא – לאו דוקא אלא כלומר הזהר ממנו הרבה:
9 ביומי ניסן – מתוך שעברו ימי הסתיו שהארץ יבשה ועכשיו רואה אותה מלאה דשאים זחה דעתו עליו ונכנס בו יצר הרע: