רש"י על ברכות ט״ז א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור ברכות ט״ז א:ט׳
9 גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הָאוּמָּנִין — קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן וּבְרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ. וּמִתְפַּלְּלִין בְּרֹאשׁ הַזַּיִת וּבְרֹאשׁ הַתְּאֵנָה. וּשְׁאָר כָּל הָאִילָנוֹת — יוֹרְדִים לְמַטָּה וּמִתְפַּלְּלִין. וּבַעַל הַבַּיִת, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יוֹרֵד לְמַטָּה וּמִתְפַּלֵּל, לְפִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ מְיוּשֶּׁבֶת עָלָיו.
פירוש רש"י על ברכות ט״ז א:ט׳
9 גמ' ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה – בזמן שעוסקין בהן מפני שענפיהם מרובים ויכולין לעמוד שם שלא בדוחק ואין שם פחד ליפול לפיכך מתפללין בראשם אבל בשאר אילנות אין מתפללין:
10 בין כך ובין כך – כלומר בין מתאנה בין משאר אילנות:
11 יורד ומתפלל – דהא אינו משועבד למלאכה שהוא ברשות עצמו:
12 לפי שאין דעתו מיושבת עליו – מבעתותו ואם הקלו אצל פועלים מפני בטול מלאכה לא הקלו אצל בעל הבית: