רש"י על בכורות ג׳ א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בכורות ג׳ ע״א:ג׳ רש"י על בכורות ג׳ ע״א:ח׳ »

1 רש"ש על בכורות פתח ↗

רש"י ד"ה או לאו דוקא. דלא קנסינן ליה כולי האי. כה"ג אשכחן בריש עירובין בשלמא לב"ק גוזמא ע"ש. ומש"כ א"נ טפי כו'. עי' לקמן ר"ד יז בפירושו:

2 רש"ש על בכורות פתח ↗

רש"י ד"ה ת"ש. מדגבי עבד כו' ש"מ דוקא קאמר כו'. לכאורה יש לפרש אדרבה דפשיט דל"ד קאמרי מדנקיט הכא עשרה והתם מאה ועדיין לא ידע סברא לחלק ביניהם. ודחי שאני עבד כו' ולכן איכא למימר דתרוייהו בדוקא נקטי. ועי' בפירושו בגיטין ובתוספות שם:

3 רש״ש פתח ↗

4 בכורות פתח ↗

דַּוְקָא אוֹ לָאו דַּוְקָא? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְגוֹי — קוֹנְסִין אוֹתוֹ עַד מֵאָה בְּדָמָיו! שָׁאנֵי עֶבֶד, דְּכׇל יוֹמָא וְיוֹמָא מַפְקַע לֵיהּ מִמִּצְוֹת.

4 או לאו דוקא - דלא קנסינן ליה כולי האי. אי נמי טפי מהכי קנסינן ליה אם אין העובד כוכבים מתרצה בכך:

5 ת"ש - מדגבי עבד תני מאה והכא עשרה שמע מינה דוקא קאמר דאי לאו דוקא ליתני תרוייהו מאה או תרוייהו עשרה: לעולם בהמה לאו דוקא דלא קנסינן ליה כולי האי אבל גבי עבד משום דכל יומא ויומא כו':

6 דוקא - מאה או לא דוקא. בלישנא בתרא גרסי' בעבד עד עשרה בדמיו אלמא מאה דבהמה לאו דוקא דהא עבד דמפקע ליה ממצותיו ולא קנסינן אלא עשרה:

7 שאני עבד - להכי לא קנסינן ליה טפי משום דכי פריק ליה לא הדר ליה למריה דקיי"ל במסכת גיטין דף מג: המוכר עבדו לעובד כוכבים יצא לחירות:

« רש"י על בכורות ג׳ ע״א:ג׳ רש"י על בכורות ג׳ ע״א:ח׳ »